המנזר "מלאך מיכאל הקדוש" נבנה בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה - בתחילת אלף 12 באזור צארקבישטתו- סמוך לארמון הקיץ של הקיסרים (צארים) הבולגריים משושלת אסן. בזמן העבדות הטורקית המנזר נהרס ונישדד פעמיים (ב אלף 14 ו 17), אף שוקם במהרה, למען זות שתישאר כמעוז עוצמה לרוח הבולגרי.

במקום הנוכחי המנזר משוחזר בשנת 1845, מתי שנבנתה הכנסייה הקטנה המחופרת בתוך האדמה- "מלאך מיכאל הקדוש". היא נבנתה מאבן בלי כיפה, יש לה מגדל פעמון תמניוני. הכנסיית "לקחת מריה הקדושה לשמיים" קיימת משנת 1861, והאיקונוסטאזיס שלה נעשה בשנת 1876 מנ. יונקוב.

בזמן מלחמות השיחרור הלאומיות המנזר היה למבצר ומקלט בשביל נציגי התחייה והמהפכנים. בשנת 1876, בזמן המרד אפריל, אחרי עשרה ימים של קרבים בין מורדים הבולגרים לצבא הטורקית הכוללת אלפיי חיילים, המנזר נשרף ונהרס עד יסודות. הוא שוקם מחדש בשנת 1880, וב 1897 במקום הכנסייה "לקחת מריה הקדושה לשמיים", שנבנתה בשנת 1861, הורמה מצבת זכרון גלוסקמא של המורדים המתים.

המנזר מאותר בקניון המרשים של נהר דריאנובסקה, במקום שסלעי גיר גבוהים מקיפים מסביב את הערוץ כמו קירות בלתי חדירים של מצודה. המנזר הוא פעיל, גברי. היום הוא אחד ממקומות הקדושים המכובדים ביותר בבולגריה, מצבה לאומית היסטורית ואתר תיירותי מועדף. במנזר מציעים דיור וארוחה. הוא נמצא 5 ק''מ דרומית מערבית לדריאנובו, ובמרחק 15 ק''מ מגברובו. מעל המנזר, בין הסלעים הזקופים, נמצא אתר התיירות הטבעי- המערה "בצ'או קירו", שהיתה משוכנת לפי הספציאליסטים מאז תקופת האבן הקדומה.