הוא מאותר באזור צפוני של העיר בשמורת "תיולבטו". "הקבר בקזנלק" הוא האתר הבולגרי הראשון, שנכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. משנת 1979 הוא נמצא ברשימה של אונסק"ו. הקבר נחשף  באקראי בשנת 1944 הרחוקה. הארכיאולוגים מתוארכים אותו לסוף מאה ה-4 ותחילת מאה ה-3 לפנה"ס. לפי הארכיטקטורה שלו אפשר לתאר את הקבר בקזנלק כמבנה מיוחד במינו של זמן ההוא. הוא נבנה במשטח שווה לאזור מסביב, מכוון מצפון לדרום. "הקבר בקזנלק" קיבל פרסום עולמי עם הציורים הנדירים על קירותיו. תכופות הם מוגדרים כיצירת מופת באומנות התראקית העתיקה. אף על פי שלא התגלו הרבה חפצים, ציורי הקיר מסדירים כיאות את "הקבר בקזנלק" בין התגליתים עם ערך היסטורי ההכי גדול, הגלוים בארצינו.

כיום הקבר אטום, ולכמה מטרים ממנו בנוי עותק שלו, הפתוח למבקרים. בו ישנם שלושה חדרים- חדר כניסה, שנבנה מאבן וחרסית, מסדרון צר עשוי לבנים ותא קברי עשוי לבנים עם כיפה בדימוי פעמון.      
הקבר עצמו הוזמן מהשליט רויגוס, בן של סבט ה-3. ההכי מעניינים ומרשימים הם ציורי הקיר במסדרון ובתא הקברי, שהם יפים באופן בלעדי ומספרים לנו הרבה אודות מיומנותם של הציירים התראקים הוותיקים. בשימוש היו ארבעה צבעים-  לבן, צהוב, שחור ואדום, והצבעים הם מינרליים. רצועות-העיטור מתארים מוטיבים צמחיים, וגם סצינות צבאיות.

בתא הקברי נחשפו השרידים של גבר ואישה, שקרוב לוודאי היו שליטים מקומיים. אודות הדבר מעידים הציורים בתא, שמתוארים גבר ואישה עם תכשיטי זהב. בסוללת התל התגלו כלים קרמיים וטקסיים, וכמו כן חלקים מתכשיטי זהב.